סוף השבוע של בלק פריידי, בקרוב סייבר מנדיי, ואני בכלל חושב על קניות, ועל מה באמת אנחנו צריכים.שלא לדבר על כל הדיוורים והפרסומות שמציפות. די נמאס!
מדוע קנית את המגפיים האלה?
למה לקנות גאדג'טים כשאתם כבר במינוס? רגשות אשם מול הילדים, אז קונים להם דברים, מכירים?
אנחנו קונים פעמים רבות דברים שאנחנו לא צריכים, דברים שהם מיותרים.
בגדים, מגפיים, גאדג'טים קטנים וגדולים.
פעמים רבות קונים דברים שצריך, אבל במחירים מוגזמים.
וגם מזון שלא צריכים ובסוף נזרק לפח, או סתם מחכה ליומו במדף.
חבל על הכסף, וגם על הקיימות בעולם.
האם שאלתם את עצמכם למה זה קורה ?אז קודם כל יש סרטון שהעלתי הבוקר כאן.
יש בסרטון תרגיל שמאד חשוב לעשות אותו.
חוזר על השאלות כאן.
בדקו עם עצמכם:
- מדוע עשיתי את הקניה (הרגשית) האחרונה שלי? (וכן אתרו קניה אחת כזאת אצלכם… לכולנו יש קטנה או גדולה)
- מה היה הצורך/הרגש שבבסיס הקניה?
איזה חוסר הרגשתי? איזה זיכרון ילדות עולה? איזה חוסר מהילדות? - האם הקניה עזרה/פתרה משהו? האם הייתי אחרי מספר ימים עדיין בתחושה של שמחה או ששוב חזרה ההרגשה הלא טובה.
- האם עלו אצלכם אח"כ רגשות אשמה?
מסתבר שהקניות הללו, הם פיתרון לא כל-כך נפלא, ויש אלטרנטיבה גם יותר זולה וגם יותר שמחה.
הנה דוגמא מתוך דיאלוג של משתתפות ב"קסמים ואושר כלכלי (כאן הפרטים).
רוצים גם? דברו איתי היום.
כלכלה התנהגותית (רוחנית והומניסטית) 