שבתי מהודו (קצת סיפורים כאן  וגם כאן), עם המון מחשבות.
וכרגיל, חושב גם קדימה על השינויים בחיים.
הודו טסה קדימה ברוב האזורים (למעט מדינות שתקועות בגלל השחיתות…אבל זה לפוסטים אחרים), ואחד הדברים המדהימים הוא המטרו שנפתח בדלהי ב 2015 ובקרוב קווים נוספים. הלוואי עלינו בארץ כזאת "רכבת תחתית".

דלהי עם 21 מיליון תושבים, עיר חמה, נוראית, ולחה.
ומתחת לאדמה (וגם מעליה באזורים רבים), טסה רכבת מהירה ממוזגת, בתנאים מעולים.
הקרונת לא צפופים. הכל נפלא ודופק כמו שעון, עזבו מהסיפורים.

אבל אללי, התחלתי לדאוג לנהגי הריקשה האומללים.
ברור לכם שלאט לאט גם ההודים וגם התיירים מגלים את נפלאות התחתית.
זה ממוזג, מהיר ובמחירים מצחיקים (3 ש"ח מחיר מקסימלי לחצות את דלהי מצד לצד בשעה נסיעה)

אז מה הם עושים?
נלחמים על כל לקוח, וגם מציעים הסעות לתחנות המטרו ולמרחקים קצרים.
הם כבר מבינים שאין להם פיתרון למרחקים ארוכים.
אולי יצליחו לעשות עוד סיבוב על גבם של כמה תיירים מסכנים.

והריקשות זה רק התחלת הסיפור. וכמובן זה לא רלוונטי רק להודו, אלא גם כאן בארץ חלב ודבש.

מה עם כל הנהגים בארץ, מורי הנהיגה?
אוטובוסים, מוניות ושאר אמצעים.
10-15 שנים מהיום לכל היותר, נסיעה אוטונומית וגם שיתוף רכבים.

בוא נחלוק מכונית לאותם אזורים.הזיהום יקטן, וגם צפיפות הכבישים.
כרגיל אנחנו נלחמים את המלחמה הקודמת, והדברים כבר משתנים.

סוכני נסיעות כבר שינו את המוצר.
ויהיו עד המון שינויים בעתיד, את רובם לא נדע.
אז מה זה אומר עלינו, אם נחזיק באותו הידע ואותה העבודה?

וכמובן, אם אתם בגילאי 45-50 עוד אפשר לחשוב על לצלוח את הפנסיה, באותם אופנים.

לילדינו זה כבר לא יעבוד. הם צריכים כלים חדשים.
בתקופת החיים הארוכה שלהם,כל אחד יצטרך להמציא את עצמו לפחות שלוש פעמים.

אז מה צריך בשביל להצליח בעולם משתנה?
איזה ידע חשוב.
מה כדאי שאנחנו נלמד, וגם נעביר לילדים?

מוזמנים לצפות בהרצאה שלי (YouTube), שווה להקדיש חצי שעה.
על חישוב מסלול מחדש ומה צריך בשביל להצליח בחיים.

חישוב מסלול מחדש וסודות ההצלחה

הרוב טומנים את הראש בחול.
זה לא באמת יעזור בצוק העיתים.
צפו היום…כדי שתהיו מוכנים (קישור)

רוצים לחשב מסלול מחדש?
לקבל כלים?  ללמוד לתרגל ולהפנים את סודות ההצלחה?
אני כאן במרחק נגיעה: