השבוע התחלתי ללוות משפחה חדשה בפעמונים.
ושוב סינדרום מוכר.
תישארו איתי.
תרגיל חשוב בסוף.
וכן הרבה לימוד לרובנו.

אז המשפחה, גילאי +-40, שני ילדים קטנים ועוד מישהו או מישהי בדרך.
(שיהיה במזל טוב!)
הוא בהי-טק, היא בחברת ביטוח.
וכרגיל,
המספרים והסטטיסטיקות יושבות אצלי בראש.
הכנסות שממקמות אותן במעמד הביניים.
הוצאות טיפה גבוהות על ביטוחים
(זה אצל כמעט כולם)
הוצאה חריגה על אוכל (יכול לנחש את הסיבות הרגשיות, אבל לא חשוב כרגע),
סיגריות (אני תמיד נגד, אבל זה רק ביני לבין עצמי ומסיבות בריאות כמובן)
וגם יש מודעות לחיסכון, שמים 500 ₪ בצד כל חודש.
כל הכבוד!

מילא שהכסף בבנק ב 0% ריבית, שזה גם מעיד טיפה על ההבנה בכלכלה,
אבל העיקר הכוונה.

וסה"כ המצב נראה סבבה, ואני באופטימיות רבה.
ואז….
אז מגיעים לחובות.

אז ככה,
מספרים מקורבים, סתם לטובת הדוגמא,
והם לא לבד.
משכנתא של כ 500 K ₪, עדיין לא נורא.
חלק מוקפא "בשל" הקורונה.
ועוד 400K הלוואות לבנקים בריביות עצומות,
ואפילו בכרטיסי אשראי,
ומסגרת אשראי בעו"ש, ו….
מסתבר שכבר כמה שנים,
החוב הולך וגדל בכ 7000-8000 ₪ מדי חודש ולפעמים יותר.
ומדובר בריביות של 8-12 אחוזים על הכסף, אוי לרואה.

ואני עוצר ולוקח נשימה.
אז לא, אנחנו לא עושים תחקירים.
ולא רוצה שיסתובבו עם תחושת אשמה.
גם ככה זו סיטואציה סופר קשה וגם מלחיצה,
שעל הזוגיות כמובן מעיקה.

אבל אחרי עוד חצי שעה של שיחה.
אני מסביר שכרגע הם בפרשת דרכים.
הגדלת הכנסות, קיצוץ בהוצאות,
(ואפשר גם וגם ממה שראיתי, אבל עדיין זה מוגבל),
וגם לברר אם אפשר לקבל תמיכה משפחתית גדולה.

ואם לא, הם בדרך למכירת הדירה, או לפשיטת רגל קרובה.

ובאמת שניסיתי להיות רך ומכיל,
וגם לפתוח כמה שיותר אופציות שאני מכיר מניסיוני, בהרבה אהבה.
וניפגש בשבוע הבא, ונראה איפה הם עומדים.

אבל השאלה המעניינת אותי,
היא למה אתם חושבים שהדברים הללו קורים?
(אשמח למחשבות שלכם בתגובות לפוסט!)

ומי שהיה בתהליך שלי בווטסאפ-
"5 ימים לפלוס בכלכלה ובתודעה"
(בלחיצה כאן הצטרפות לקבוצה השקטה),
יודע שאנחנו בודקים אם אנחנו בדרך למעלה או להתרסקות קרובה.
וכמה אנשים לא מבינים שהם בקטסטרופה, ואוטוטו הדברים מתרסקים 😦.
כמה טלפונים קיבלתי אלי כבר שהמצב היה בשיא היאוש,
כבר היה ברוך עמוק, ונדרשו צעדים קיצוניים לשנות את הדברים,
אבל למרבה הצער, יש כזה כלל,
אלא שחפרו הכי עמוק,
הכי נמנעים מלעשות, לטפל ושינויים 😦

וגם תגידו אין פה הבנה בכלכלה.
לחסוך 500 ₪ בחודש, ב 0 אחוז,
שאתה עם מיליון שקל חובות בריבית עצומה !?
כרגיל, זה רק לבלבל את עצמנו, ולא עוזר לדקה.

אבל אני רוצה להגיד לכם כהרגלי,
זה 90% פסיכולוגיה, פחדים, וחוסר רצון להסתכל בדברים.
התעלמות וגם הדחקה.
מדובר בזוג צעיר ואינטיליגנטי,
הוא עובד בהי טק, והיא צחוק הגורל, בחברת ביטוח גדולה.
הם הבינו את מה שאמרתי, תוך 20 דקות.
בפנים הם ידעו את זה כל הזמן.
פשוט כמו רובנו, רצו לחיות בהכחשה.
וכמלווה פעמונים אני בעיקר מתרכז ב"כלכלת המשפחה".
אבל היום אני מציע לכם להתבונן ממה אתם בחיים מתעלמים?
בכלכלה, וגם בסעיפים אחרים?
הרי אתם בטוח ובפנים יודעים את התשובה.
וחבל על הזמן שעובר, וכל יום שאתם לא משנים את התמונה.
זה פשוט תוקע אתכם יותר בבוץ, ומקשה על הדרך חזרה.

ניתן לקרוא עלי ועל השירותים של אסימונים >>כאן בלחיצה <<.
מוזמנים לתאם איתי שיחה אחת ב 70% הנחה!
180 ש"ח לשיחה של שעה, שגם מהם אני מקדיש 30 ש"ח לתרומה!
בשיחה נראה את הקשיים והמטרות שלכם, וגם נעשה תהליך שיניע אותך צעד אחד קדימה.