אני חושב הרבה על הקורונה.
העולם שלפני, העולם שאחרי.
מה והאם נלמד בכלל ממה שקרה כאן.
הנטיה האנושית שלנו היא להתעלם, לחזור לשגרה,
להאחז בקיים במוכר.
>>מוזמנים לקרוא מה כתבתי בתחילת מגפת הקורונה באתר האימון (קואצינג) האישי שלי <<
אז עוד חשבתי, שזה עניין ל 2-3 חודשים גג.
גם בהיבט הכלכלי,
חובות גדולים, גרעונות, ברמת המקרו (המדינה),
ברמת המיקרו (בעלי עסקים במשבר)
וגם פוטנציאל עצום לצמיחה.
עוד מעבר שירותים לאינטרנט,
ביידן הולך להשקיע בארה"ב ברכבים חשמליים ועמדות הטענה.
הקורונה האיצה את השינויים בעולם.
גם בתוכנו.
זוגיות, הורות,מערכות יחסים, עבודה, הגשמה, משמעות לחיים.
הכסף במשפחה, ההתנהלות של העסק.
הכל היה שם לפני, אבל רק התחדד.
לפעמים לטוב, ולפעמים לפחות טוב.
ובואו נדבר דקה על כמה שיעורים פשוטים ב"כלכלת המשפחה".
משהו מתוך משפחה שליוויתי.
היא פנתה, כי היתה במצוקה כלכלית,
וממש שבועיים אחרי.
קורונה.
האמא עבדה כקופאית בשכר מינימום,
ופתאום לילדות אין גן, והיא איתם.
בן הזוג, מנהל בהי-טק.
יוצא לחודשיים חל"ת ואז חוזר ל 80% משרה (ומשכורת).
והדאגה כמובן מציפה.
ההכנסות קטנו…
אבל, פלא פלאים,
אנחנו מסכמים תהליך של ליווי,
וההצלחות גדולות, וגם החובות קטנים.
אז כן, הכורח הוא אבי ההמצאה.
וגם מגפת הקורונה הביאה לפתח המשפחה (וגם אני :-)) הרבה תובנות חשובות.
משתף אותם כאן, כי בטוח שהן רלוונטיות לפחות ל 70% מהאוכלוסייה.
זה גם יותר כסף,
אבל בעיקר חיים טובים יותר.
אז מה משפחת "ישראלי" גילתה בזמן המגיפה:
על הילדים.
- לא חייבים כל הזמן חוגים לילדים במאות שקלים (שיתפתחו, שלא יהיו משועממים, ש…)
- הילדים גם יכולים לפעמים להעסיק את עצמם, לפעמים שעמום זה בסדר.
יש חשיבות גדולה לזמן איכות איתנו ההורים. - יש מלא דברים שווים בחינם! – לא כל בילוי חייב להעלות כסף.
כל "האטרקציות" וה"ג'ימבורים" סגורים.
גם טיול, גינה או פארק ציבוריים, מכילים בתוכם מלא אטרקציות. - אפשר לשתף פעולה ולעשות קייטנת הורים – להתפנות לעבודה, בלי לשלם ביביסיטר יקר
(במיוחד אם אני עובד/ת בשכר מינימום). פתאום לעשות חשבון כלכלי לכסף לעלות שעת עבודה, וגם העלות התחליפית (שקונה שעות עבודה) - אני יכול להפגיש סתם ביחד את הילדים למשחק בשכונה מתחת לבית.
על הוצאות אוכל / רכב
- לא חייבים לאכול בחוץ. המסעדות סגורות בקורונה.
אפשר להכין אוכל בכיף בבית.
כמה משפחות אני פוגש שמצד אחד במצוקה בבנק, ומצד שני חשבון המסעדות, הזמנות האוכל, וסתם "פינוקים קטנים" הוא של אלפי שקלים בחודש. - אפשר לעשות קניה מרוכזת פעם בשבוע. לא חיביים לרדת פעמיים ביום ל yellow מתחת לבית.
בני הזוג ביחד בבית, פתאם יותר ארוחות, אבל מהצד השני יש זמן לתכנן ולהתכונן. - כמה אוכל נזרק! בשביל מה קניתי את זה!
לגלות שאפשר פחות אוכל. לראות מה הבנות וגם אנחנו אוכלים באמת, ומה הכנתי מתוך חרדה, דאגה, או סתם מיותר. - מזיזים פחות את הרכב, כי עובדים מהבית. לזהות כמה עולה הרכב וכמה נחסך. פשוט מודעות. תמשיכו לסוע שצריך, ואפשר גם בזה לחסוך, אם רוצים. יש גם תחב"צ.
כללי
- לזהות כמה אנחנו פועלים מחרדה ומצוקה (הקורונה הנכיחה את החרדה בחיינו בעוצמה גדלה, אבל זה היה קודם)
- לראות שהעודף של – חוגים, אוכל, פעילויות בתשלום, ביביסיטר…..u name it
לא באמת עוזר למשפחה, לא באמת עוזר לילדים!
זה רק מגדיל, דאגה, תלות, ולא מאפשר לילדים להיות עצמאיים. - לעשות חישוב כלכלי – מתי שווה לי לעבוד ומתי לא (בהתחשב בשכרי ובשכר בן הזוג).
מתי עדיף להיות עם הילדים ומתי לקחת בייביסיטר?
וגם לפעמים אפשר לבקש עזרה מהורים אחרים או מהסבא.. זה גם תומך במשפחה וגם בכלכלה - יש מלא דברים טובים בחיים חינם!
- אפשר להסתדר עם פחות כסף
מוזמנים לשתף אותי בתגובות לפוסט במה אתם חושבים?
מה אתם למדתם מהקורנה?
מה היו ההישגים שלכם והקשיים שלכם?
וגם עוד הצעה….

<!-- Facebook Pixel Code -->
<img height="1" width="1" style="display:none;" src="https://www.facebook.com/tr?id=2229325587310617&ev=PageView&noscript=1">
<!-- End Facebook Pixel Code -->