כמה מעט אנחנו צריכים,
נזכרתי שוב אתמול כשפגשתי גבר באזור הגיל שלי (55 כזה, אני קצת יותר נכון להיום). שגר ברכב מסחרי….
אפילו לא קרוואן.

יש לו דירה שהוא משכיר בכמה אלפי שקלים,
ומזה הוא חי באוטו ברחבי הוד השרון והסביבה.
שני ילדיו בני 20-30 שוכרים בהוד השרון דירה מכספם.

יש ג'ריקן למקלחת ושתיה.
גזיה לבישול וחימום מים למקלחת בחורף,
השירותים בטבע.

הוא בקושי עובד, וגם זה בשביל לעזור לילדים.
הוא בחופש כלכלי*.

• חופש/ עצמאות כלכלית היא מצב שבו ההכנסות הפאסיביות של אדם גבוהות מספיק כך שהן מכסות את הוצאות המחיה שלו, ללא צורך לעבוד או להיות תלוי באחרים (ויקפידיה כאן).

בכמה מעט הוא משתמש – קצת אוכל, קצת מים. תחזוקת הרכב הישן וזהו.
ולא, לא חי ככה ולא מציע גם לכם.

אבל

כשבל שבוע אני פוגש אנשים שמחפשים חופש כלכלי,
ולא יודעים כמה כסף צריך.
תמיד בריצה ומצוקה.

בתקופה הזאת, חייבים גם דירה ביוון, אתה יודע.
ולממן את הילדים בבין תחומי, ובאוניברסיטה בחו"ל

(לי יש 2 ילדים בחו"ל – ממנים את עצמם יופי)

*וצריך* לקנות דירה יותר גדולה,
*וצריך* לסדר את הילדים "המסכנים"

וגם….

לבריאות,
אבל אף פעם לא די
וגם לא יהיה להם די

אלא אם יבינו על מה זה יושב – כאן על קסמים ואושר כלכלי

זה לא יהיה מספיק.
כלא התודעה והצריכים

חשבתי על עלם החמודות,
 ומכמה מעט אפשר לחיות.
רק שנהיה בריאים.

למטה הלמבורגיני החדשה שלי…. אם אפשדר תפרגנו לעצמכם. למה לא….

יש לכם אתגר בחיים? בזוגיות, במערכות היחסים, בקרירה, בעסק, בכסף, ב….
מציע שיחה אחת של שעה ב 180 ש"ח בלבד, וגם מהם מקדיש 30 ש"ח לתרומה.
בואו נדבר!