מכירים את הדברים הקטנים האלה? שנחרטים בזכרון? ארועים? סיפורים? סרטים? אנשים?
הם קשורים בד"כ ליעוד שלנו, והם קשורים להרצאה הזאת שלי. כי עד היום אני זוכר את האחר צהריים הזה במשרדי "פעמונים" ברחוב אורלב, בפתח תקווה.
ביקשו מאיתנו המתנדבים, לעזור ב"שיקוף" לטובת הביטוח הלאומי. ב"שיקוף" הכוונה לשבת עם המשפחה – הכנסות/הוצאות/רכוש ולהוציא דו"ח מפורט.
ובאותו אחר צהריים, נפגשתי עם 2 אמהות בשנות ה 50 לחיייהם. נציגות של 2 משפחות מקסימות. שתיהן אמהות במשפחות מסורתיות, לשתיהן 4 ילדים, גילאים דומים. רוב הילדים כבר בצבא ואח"כ. לשתיהן קצבה דומה מביטוח לאומי + הכנסות מעבודה.דמוגרפיה, רקע, השכלה,הכל מאד מאד דומה…
שתיהן בנו את המשפחה ב 4 ידיים, בלי הון משפחתי. זוגיות ארוכה.אבל..אבל. משפחה אחת היתה במצב כלכלי מצוין – דירה משלה, בדרך לשפר דיור במושב. השניה היתה בחובות, גרה בשכירות, ובקושי כלכלי רב.
ואני,אני,יצאתי באותו ערב, ושאלתי איך?
וכמובן אני מלווה משפחות שנים.לפני ואחרי.יש לי גם סדנאות לפריצה כלכלית לעצמאים ושכיריםוכבר מכיר את הפסיכולוגיה, האמונות, התת -מודע,וגם מלמד כלכלה.
אבל עדיין, 4 שנים אחרי, הערב הזה, הניגוד הזה חרוט בזכרוני.וכך נולדה ממש עכשיו, ההרצאה הזאת:
י ושקטה 
כלכלה התנהגותית (רוחנית והומניסטית) 