כתבתי הרבה בבלוג הכלכלי-רוחני שלי על זוגיות, אהבה וכסף.

אז היום עוד התבוננות חשובה.

למה אני צריך לפרנס,
כי אני גבר??
אני בכלל פמיניסט באופיי.
מוכן להישאר בבית עם הילדים.
מבשל (נכון..שונא לנקות אבל יכול…),
אז למה כל עול הפרנסה נופל על כתפי?
גברים מכירים את זה?
נשים, מה אתן חושבות שתפקידכם במשפחה?
איזה אמונה יש שם?
והאם היא תומכת בכם או מגבילה?

התת מודע שלנו,
האמונות שמנהלות אותנו,
מורכבות מהתת- מודע האישי שלנו.
סיפורים ואמונות שנצרבו בנו בילדותינו מנסיון חיינו.
אבל גם ממה שקרל יונג קרא לו "התת מודע הקולקטיבי".

ואני נאבק, ומנסה לשנות גם את זה וגם את זה.
ואם השינויים מהאמונות הפרטיות שלי עוד באים בקלות (נגיד..),
אזי שינוי בתת מודע הקולקטיבי אורך שנים.
אנחנו במהפיכה של שינוי בין המגדרים.
מכירים #metoo ?
ועדיין, וכמובן יש יוצאי מהכלל רבים.
הגברים מצופים להרוויח.
הנשים לגדל את הילדים.
וזה לא רק החברה, אל תטעו.
זו הציפיה מעצמנו, והחוקים "המוכרים".
ולא, לא משנה אם אנחנו אוהבים את זה ורוצים.
זה לא פשוט. אתה לא לבד.
מול הזוגיות, מול "החברה", "המוסכמות".
מה שחווינו אצלנו בילדות משפחה.
הדברים עמוקים.
ואני יודע שאני גם בבית,
וגם מפנה את המדיח,
לעתים מכין אוכל לילדים.
ועדיין קם בבקרים רבים בתחושת מועקה.
אין לי פרביליגיה, להרוויח קצת או הרבה,
עול הפרנסה עלי.
המיקום לא משנה. בבית או במשרד.
גם לא כמות שעות העבודה.
תפקידי לפרנס ולהרוויח סכום ראוי.
לדאוג למשפחה בצד הכלכלי.
אין תירוצים.
זה או זה, או שאנחנו נופלים.
וכן גם שם יש אמונות מגבילות והמון קשיים.
כולם שלי כמובן,
מוזמנים לפגוש אותם איתי בסדנאות שלי – "קסמים ואושר כלכלי",
וגם בסדנת "שחרור אמונות יסוד על כסף ועבודה".

ויש לי עוד מתנה.

סרטון בו אני מדבר  דוקא לנשים – מה אתן מפסידות בעולם בגלל האמונה שהגבר מפרנס ואתן "אינכן יכולות",  שיווה וגברים – מדוע הגבר צריך לפרנס ?